החלטה בתיק ת"א 35389-09-12

המחלוקת שנותרה בין הצדדים מתייחסת לחשיפת צוואות שהותיר אחריו המנוח, הנתבע 1, ואשר הוגשה לרשם הירושות בקשה לקיימן (צוואה אחת היא מיום 16.9.99 וצוואה שניה היא מיום 10.8.12).

התובע טוען כי יש להורות על חשיפת הצוואות, דהיינו העברת העתקיהן אליו. לדבריו, יש חשיבות לקבלת הצוואות, שכן יש בהן מידע בדבר אחריות היורשים על פי הצוואה לפרעון חובות המנוח לתובע, וזאת בהתאם להוראות הרלבנטיות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, וכן לגבי עילת התביעה הנכונה וסכום התביעה נגד כל אחד מהיורשים. חשיפת הצוואות תאפשר לברר מי הם היורשים,  מה הם נכסי העזבון, היכן הם מוחזקים, שווי העזבון, שווי חלקו של כל יורש בעזבון, הוראות המנוח ביחס לתשלום חובותיו וחלוקתם בין יורשיו, וכן מתן אפשרות לעקוב בעתיד אחר גורלו של העזבון והתגלגלות נכסיו  (כגון למשל העלמתו או העברת אחד מנכסי העזבון באופן המקים אחריות מוגברת של אחד היורשים).

הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "הנתבעים")  התנגדו לבקשה. טענתם היא כי חשיפת הצוואות תביא לחשיפת נכסיו של המנוח, וכשם שאין מחייבים אדם לחשוף את נכסיו בחייו, כך אין לעשות כן לאחר מותו, מה גם שמטרתה העיקרית של הבקשה היא חשיפת נכסי המנוח לצורך עיקולם, וב"כ התובע הצהירה על כך. בית המשפט לא ישמש כמסייע של התובע לצורך זה, ובמיוחד לא לגבי חשיפת נכסי העזבון.

עוד טענו הנתבעים כי הצוואה כוללת מידע שזכאי ליהנות מהגנת חסיון יחסי עו"ד - לקוח. כן נטען כי הנתבעים מתכוונים להגיש התנגדות לקיום הצוואה, ומדובר בתובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה שיידון בדלתיים סגורות.

אני סבור כי עקרונית צודק התובע בטענתו כי הצוואות כוללות פרטים חיוניים להקמת עילת התביעה נגד יורשי המנוח, שכן חבותם של אלה תלויה לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, בין היתר, בשווי נכסי העזבון, ובשווי מה שקיבל כל יורש מהעזבון.

דא עקא, עסקינן בביצה שלא נולדה עדיין, שכן הצוואות טרם קויימו, ותלויה ועומדת בקשה לקיימן, כאשר ארבעת ילדיו של המנוח הודיעו כי הם מתכוונים להגיש התנגדות לקיום הצוואות.

הרלבנטיות של הצוואות האמורות לתביעתו של התובע תהא רק אם וככל שיקויימו. אז תתחייב בוודאות גבוהה חשיפת הצוואות והעברת העתקיהן לתובע.

טענות הנתבעים כאילו כוללות הצוואות מידע חסוי מכוח יחסי עו"ד - לקוח, אינן מקובלות עלי. צוואה כוללת את רצונו של המצווה, ונכללים בה כמובן פרטים שנמסרו על ידי המנוח למי שערך את הצוואה, אם מדובר בעו"ד, אך כך הדבר גם לגבי כל מסמך משפטי הנערך על ידי עורך דין, כגון הסכם, ולא נטען לטעון לחסיון לגבי מסמך זה.

אינני מוצא גם כי הצוואות, בהן עיינתי, כוללות פרטים הראויים לחסיון מכוח צנעת הפרט.

גם העובדה כי יתקיים הליך של דיון בהתנגדות לצוואה במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, איננה מקנה לצוואה חסיון מכוח אותו הליך.

יצויין כי תביעתו של התובע היא בעיקרה תביעה כספית, וגם ההצהרה המבוקשת בתביעה מטרתה כספית.

מקובל עלי כי מטרתו העיקרית של התובע בשלב זה היא לקבל נתונים לגבי נכסי העזבון, על מנת שיוכל לעקלם (התבוע טען כי העיקולים שהוטלו עד היום לא "תפסו" די כספים ורכוש להבטחת הסכום נשוא העיקול). נכסי העזבון אכן מפורטים בצוואה הראשונה מבין השתיים בפירוט רב.

כמו כן, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי כשם שאין מחייבים נתבע לגלות נכסין על מנת שהתובע יוכל לעקלם, כך אין מקום לגילוי נכסים אלה, לגבי נתבע שנפטר, על מנת שהתובע יוכל לעקלם.

חשיפת הצוואה תיעשה, אפוא, רק אם תהא בכך רלבנטיות לתביעה, וכאמור, סביר מאד להניח שיהא לכך מקום אם וכאשר יינתן צו המקיים את הצוואה.

כלל היורשים הפוטנציאליים (אלה היורשים על פי הצוואה ואלה היורשים על פי דין, ויצויין כי רובם הם יורשים הן על פי הצוואה והן על פי דין, כך שזכייתם בעזבון המנוח ודאית) צורפו כנתבעים בתובענה, והכוונה היא לנתבעים 3-8 בכתב התביעה המתוקן, וכן לנתבע 2. מכאן, כי ידוע להם על תביעתו של התובע כנגד עזבון המנוח, על כל המשמעות שיש לתת לכך מבחינת הוראות חוק הירושה לעניין חיוביהם של היורשים בחובות המנוח.

בהעדר מנהל עזבון, בשלב זה, אין כרגע מי שרשאי לייצג את העזבון, וטענת התובע בעניין זה מתקבלת.

נושא זה בא ל פתרונו עם צירוף כל היורשים הפוטנציאליים כאמור לעיל, באשר כולם ביחד מייצגים את כלל האינטרסים של העזבון.

אני מחייב את כל הנתבעים (שבכתב התביעה המתוקן) להודיע לבית המשפט ולתובע על כל אחד מהאירועים הבאים, תוך 3 ימי עבודה מהתקיימותו של כל אירוע :

א.         הגשת התנגדות לקיום הצוואה.